נעים מאוד
צילום טוב הוא כזה שמספר סיפור…אז מה הסיפור שלי?
אני גיליה בן-גד, ירושלמית, אם לשישה –
הגדול יליד האלף הקודמת והקטן בן 4
(כן, התחלנו צעירים ולקחנו את הזמן).
את הרומן שלי עם הצילום התחלתי כחיילת משוחררת במוסררה, זיכרונות מתוקים מחדר החושך, מהקושי הגדול להכניס את סרט הצילום לגליל עם הכימיקלים שמפתחים אותו, נורה אדומה דולקת,
צללים של דמויות מופיעות אט אט על נייר הצילום… אני ממש יכולה להריח את הריח עד היום.
בזמנו לא חשבתי על צילום כמקצוע, אז את הדרך למקום בו אני נמצאת היום עשיתי בואכה –
תואר ראשון בתיאטרון (ותעודת הוראה שיהיה), תעודת מנחה קבוצות ותואר שני בניהול מערכות חינוך.
עבדתי בתחום החינוך הבלתי פורמלי (אומנות ותיאטרון) בתחום בריאות הנפש
(תיאטרון פלי באק וכתיבה יוצרת) ובתחום הגיל הרך (לידה עד גיל שלוש).
במקביל – צילמתי… אירועים, רגעים, משפחות, ילדים, שמחות, טיולים.
בסוף 2019 זכיתי להגשים חלום גדול ופתחתי סטודיו לצילום,
חזרתי לספסל הלימודים והתעדכנתי בכל מה שהשתנה בעולם הצילום.
– וואו!
איזה מהפך עבר עליו ב 20 שנה האחרונות! המרתי את חדר החושך במחשב משוכלל, את סרט הצילום בכרטיסי זיכרון, את המצלמה מניקון לקנון (מהפך מטורף!) הדבר היחיד שנשאר זהה הוא העין שרואה והלב שמרגיש.
היום אני יודעת שכל התחנות בדרך הובילו אותי למקום בו אני נמצאת היום –
מנהלת סטודיו לצילום שמתמחה בעיקר בצילום נשים – בכל התחנות בחייהן… צילומים לאתרי הכרויות, צילומי נשיות, צילומי זוגיות, צילומי משפחה וגולת הכותרת – צילומי תדמית לבעלות עסקים!
אליוט פורטר (צלם) אמר פעם "לפעמים אתה יכול לספר סיפור נהדר עם נושא קטן"
אז זה היה הסיפור הקטן שלי…
נעים מאוד
צילום טוב הוא כזה שמספר סיפור…אז מה הסיפור שלי?
אני גיליה בן-גד, ירושלמית, אם לשישה –
הגדול יליד האלף הקודמת והקטן בן 4
(כן, התחלנו צעירים ולקחנו את הזמן).
את הרומן שלי עם הצילום התחלתי כחיילת משוחררת במוסררה, זיכרונות מתוקים מחדר החושך,
מהקושי הגדול להכניס את סרט הצילום לגליל עם הכימיקלים שמפתחים אותו, נורה אדומה דולקת,
צללים של דמויות מופיעות אט אט על נייר הצילום… אני ממש יכולה להריח את הריח עד היום.
בזמנו לא חשבתי על צילום כמקצוע, אז את הדרך למקום בו אני נמצאת היום עשיתי בואכה –
תואר ראשון בתיאטרון (ותעודת הוראה שיהיה), תעודת מנחה קבוצות ותואר שני בניהול מערכות חינוך.
עבדתי בתחום החינוך הבלתי פורמלי (אומנות ותיאטרון) בתחום בריאות הנפש
(תיאטרון פלי באק וכתיבה יוצרת) ובתחום הגיל הרך (לידה עד גיל שלוש).
במקביל – צילמתי… אירועים, רגעים, משפחות, ילדים, שמחות, טיולים.
בסוף 2019 זכיתי להגשים חלום גדול ופתחתי סטודיו לצילום,
חזרתי לספסל הלימודים והתעדכנתי בכל מה שהשתנה בעולם הצילום.
– וואו!
איזה מהפך עבר עליו ב 20 שנה האחרונות! המרתי את חדר החושך במחשב משוכלל, את סרט הצילום בכרטיסי זיכרון, את המצלמה מניקון לקנון (מהפך מטורף!) הדבר היחיד שנשאר זהה הוא העין שרואה והלב שמרגיש.
היום אני יודעת שכל התחנות בדרך הובילו אותי למקום בו אני נמצאת היום –
מנהלת סטודיו לצילום שמתמחה בעיקר בצילום נשים – בכל התחנות בחייהן… צילומים לאתרי הכרויות, צילומי נשיות, צילומי זוגיות, צילומי משפחה וגולת הכותרת – צילומי תדמית לבעלות עסקים!
אליוט פורטר (צלם) אמר פעם "לפעמים אתה יכול לספר סיפור נהדר עם נושא קטן"
אז זה היה הסיפור הקטן שלי…