סימבוליזציה! מה זה בכלל?
שימוש בסמלים, הסמלה- הפיכת דבר לסמל
"תהליך נפשי תת־הכָּרתי שלפיו עצם או רעיון כלשהו עומד במקום עצם או רעיון אחר אשר במובן מסוּיָם יש להם משהו משותף" (מילון ספיר)
אוקי גיליה, מה את רוצה?
להסביר!
מה עושה המוח שלנו כשהוא רואה תמונה שיש בה אביזרים?
הוא מסביר לעצמו מה הוא רואה, על ידי יצירת קבוצות ויזואליות משותפות.
אני משתמשת באביזרים רבים בצילומי נשים
למה?
שתי סיבות עיקריות
הראשונה – והשולית יותר, האביזרים פותרים לנו את בעיית הידיים, בחיים הידיים שלנו הן איבר סופר חשוב, שנמצא כל הזמן בתזוזה ובעשייה. נשים שמגיעות להצטלם, עומדות מול המצלמה ומוצאות את עצמן בהרגשת אי נוחות –
למה?
כי הן לא בעשייה!
ואז הן שואלות אותי "רגע! גיליה! מה בעצם אני אמורה לעשות עם הידיים?!"
אביזרים!
הם התשובה הישירה לשאלה הזו.
הסיבה השניה – והחשובה יותר היא שהמוח שלנו אוהב פרטים, הוא אוהב רמזים והוא אוהב לעשות הקשרים, ברגע שאנחנו מוסיפות אביזר – הסיכוי שיתעכבו רגע על התמונה שלנו כדי לבחון אותה טיפה יותר – גדל!
אביזר יכול להיות כל דבר שאת מתחברת אליו, את לא חייבת שהוא יהיה מובן לכולם או אפילו קשור באופן ישיר למה שאת עושה.
אם תסתכלו בגלריית התמונות שלי תוכלו למצוא את שיראל (Shirel Fendel) – מצולמת עם ישבנון – ישבנון מתקשר אצלנו ישירות לגמילה, שיראל אכן מתעסקת בגמילה מטיטולים!
הדסה – מצולמת עם שלט שכתוב בו all you need is love – כאן ההקשר הוא פחות ברור – האם היא שדכנית? האם היא מאמנת זוגית? האם היא מטפלת? ואולי פשוט חשוב לה להעביר את המסר שכל מה שהיא עוסקת בו היא עוסקת בו באהבה?
דוגמא נוספת, אודם ארד – היא מנחת הורים לגיל הרך, מצולמת עם עוגן!
אם נלך על הפרשנות של אחד לאחד נשאל את עצמנו – היא מנווטת אוניה? קפטן של ספינה? מזמינה אותנו לקרוז בקרייבים?
אם נמשיך לקרוא את הפוסט שלה (מאחר והתמונה עוררה את סקרנותנו) נבין מהר מאוד שהיא מדברת על עוגן רגשי, על עוגני זמן ועל עוגנים רבים אחרים – אף אחד מהם לא קשור ישירות לשייט.
לא תמיד המסר בסמל ברור, אבל תמיד הוא מסקרן – ולגרום לעניין ולעורר סקרנות, זה אחד הדברים החשובים בצילומי תדמית.
לפעמים הלקוחות שלי עוסקות בדברים רגישים ביותר, כאלה שאין אפשרות להזכיר ולדבר עליהם, כאלה שאי אפשר לתת להם מענה ויזואלי ברור וחייבים ללכת לסמלים ולסימבולים – שמרמזים על תהליך, על הרגשה, על תחושה.
לקוחה אחת הגיעה אלי, היא מטפלת בתחום מאוד רגיש, עם רמת סודיות מאוד גבוהה. בשיחה ביננו שאלתי אותה קצת על הקליניקה שלה, מה יש בה, מה המטופלות רואות כשהן מגיעות, איזה אווירה היא בחרה לייצר בקליניקה.
ובחרתי לצלם אותה עם קלידוסקופ – שיושב בדרך כלל על השולחן בחדר בו היא מטפלת.
שאלתי מה הוא מסמל עבורה?
ואני מביאה כאן מדבריה…
"הקלידוסקופ מסמל בצורה ויזואלית איך תנודה קטנה משפיעה על כל הדברים מסביב. להבדיל מאבן שזורקים למים ויוצרת אדוות, בקלידוסקופ כל תנודה של כל צורה משפיעה על כל הצורות והאינטגרציה ביניהן ויכולה ממש לשנות את כל התמונה כולה.
התנודות האלו, כמה שהן קטנות, ככה הן משפיעות… פותחות בטיפול דיון על השפעה, כוח ושליטה – או העדר שלהם, בשלבים שונים בחיים.
השקפה על העולם דרך הקלידוסקופ יכולה לפתוח גם דיון על איך אני בוחרת לראות את העולם שלי, האם אני גורם משפיע או גורם מושפע".
הדבר הזה
שאיתו אתן בוחרות להצטלם
יכול להיות ברור ומובן למתבונן
ויכול גם להוות חידה עבורו, לסקרן אותו, לגרום לו לשאול אותך שאלה…
צילמתי פעם בעלת בית קפה מקסימה – עם פולי קפה, עם מכונת קפה, על הבר, ליד הבר, בתוך הבר, מכינה קפה, מוזגת, מחייכת, צוחקת, חותכת – מה שלא תרצו…
לקראת סיום היא אמרה לי, "הבאתי משקולות"
שאלתי אותה "את מתאמנת?"
ענתה לי "לא"
שאלתי "אז מה זה משקולת בשבילך?"
אמרה – "זה מסמל עבורי שאני יכולה הכול שיש בי את הכוח, שאני מזיזה הרים"
סימבוליזציה – הפיכת דבר לסמל
יש דברים שהם מובנים
יש דברים שמסקרנים
יש דברים שרק המצולמת מבינה…
ההליך המחשבתי הנדרש לקראת צילום עם אביזרים:
מה אני עושה?
איך אני עושה את זה?
מה הערכים המנחים אותי?
מה מסמל עבורי את כל הנ"ל?
נשים שיש להן יותר משרות או מוצר אחת יכולות לגלות בקלות שיש להן כמה וכמה סימבולים להשתמש בהם! מציאות הסימבולים שלך היא עוד צעד בדרך לצילומי התדמית המושלמים שלך!